|
כאחד שעומד במקום שבעלך עומד, יש לי כמה שאלות אלייך.
איך הזוגיות שלכם לאחר החשיפה? האם יש לו חששות ממך? איך האמון שלו בך? את מספרת שאחרי שנה המצב אצלכם נהדר. אני, כמעט 3 שנים אחרי ועדיין לא חזרתי למה שהיה לפני. יותר ספקן, יותר חשדן, לא מאמין באופן עיוור. זה שינה אותי למשהו אחר ממה שהייתי. אפילו הסקס לא אותו דבר. יש, ויש הרבה סקס, אבל זה לא מה שהיה. שתפי אותי במה שעובר אצלכם. |
|
| צפה בשאלה למפוכחת בדף חדש |
הי
צר לי גם עבורך שעברת סיפור כזה.
ראיתי כמה זה פירק את בעלי ואני מבינה וכואבת גם עבורך את מה שאתה עובר..
זה אכזרי, קשה, לפעמים לא מאמינה שזאת אני שהתאכזרתי כך לאדם שתמיד טוב אלי.
עברנו טיפול זוגי שבו שוחחנו על הדברים, על איך אפשר לרכוש אמון מחדש, על למה זה קרה, עברתי תהליך ארוך של טיפול אינטנסיבי אישי במקביל שדרכו הצלחתי להסביר לבעלי מה חוויתי..
רק בשלושה חודשים האחרונים חזרנו לחיות באמת כמו שצריך.
אני מרגישה שהוא סומך עלי ובוטח בי למרות מה שקרה, אולי כי הוא רואה כמה זה הרס אותי, ערער את מצבי הנפשי, הפך אותי לשבר כלי, הוא מבין שאני בחיים לא אתעסק בחרא כזה שוב.
דבר נוסף, הוא אמר לי שאם הוא יצטרך לבלוש אחרי, לחפש, הוא פשוט לא רוצה.. ולכן יעדיף להתגרש,
הוא הסביר שהוא מחליט לא להתעסק בזה,
אמר שאם הוא החליט להישאר ולא להתגרש הוא לא מתכוון לבזבז את החיים שלו ושלי בכאב וסבל.
יש לו גישה אחרת שונה, כזאת שגורמת לי עוד יותר להבין כמה מטומטמת הייתי וכמה הוא מדהים.
אין ספק שאני ברת מזל שהוא בחיי.
לא הפכתי סמרטוט כי חטאתי, התייסרתי הרבה וזה מגיע לי, אבל עכשיו זה הזמן שלנו לחיות.