פורום ייעוץ זוגי

כאחד שעומד במקום שבעלך עומד, יש לי כמה שאלות אלייך.
איך הזוגיות שלכם לאחר החשיפה?
האם יש לו חששות ממך?
איך האמון שלו בך?
את מספרת שאחרי שנה המצב אצלכם נהדר.
אני, כמעט 3 שנים אחרי ועדיין לא חזרתי למה שהיה לפני.
יותר ספקן, יותר חשדן, לא מאמין באופן עיוור.
זה שינה אותי למשהו אחר ממה שהייתי.
אפילו הסקס לא אותו דבר.
יש, ויש הרבה סקס, אבל זה לא מה שהיה.

שתפי אותי במה שעובר אצלכם.

הי
צר לי גם עבורך שעברת סיפור כזה.
ראיתי כמה זה פירק את בעלי ואני מבינה וכואבת גם עבורך את מה שאתה עובר..
זה אכזרי, קשה, לפעמים לא מאמינה שזאת אני שהתאכזרתי כך לאדם שתמיד טוב אלי.
עברנו טיפול זוגי שבו שוחחנו על הדברים, על איך אפשר לרכוש אמון מחדש, על למה זה קרה, עברתי תהליך ארוך של טיפול אינטנסיבי אישי במקביל שדרכו הצלחתי להסביר לבעלי מה חוויתי..
רק בשלושה חודשים האחרונים חזרנו לחיות באמת כמו שצריך.
אני מרגישה שהוא סומך עלי ובוטח בי למרות מה שקרה, אולי כי הוא רואה כמה זה הרס אותי, ערער את מצבי הנפשי, הפך אותי לשבר כלי, הוא מבין שאני בחיים לא אתעסק בחרא כזה שוב.
דבר נוסף, הוא אמר לי שאם הוא יצטרך לבלוש אחרי, לחפש, הוא פשוט לא רוצה.. ולכן יעדיף להתגרש,
הוא הסביר שהוא מחליט לא להתעסק בזה,
אמר שאם הוא החליט להישאר ולא להתגרש הוא לא מתכוון לבזבז את החיים שלו ושלי בכאב וסבל.
יש לו גישה אחרת שונה, כזאת שגורמת לי עוד יותר להבין כמה מטומטמת הייתי וכמה הוא מדהים.
אין ספק שאני ברת מזל שהוא בחיי.
לא הפכתי סמרטוט כי חטאתי, התייסרתי הרבה וזה מגיע לי, אבל עכשיו זה הזמן שלנו לחיות.

את מתארת אחד לאחד את מה שהיה לנו ובדיוק את אותם הדברים שאמרתי.
קשה לי להאמין שתוך מספר חודשים הכל היה כלא היה, אבל אם זה המצב, זכיתם.
יש לי כמה שאלות אבל זה פחות לפורום הפתוח.
האם יש דרך שאוכל לשאל אותך?

הי,
מאז הוידוי שלי עברו 13 חודשים..
כאמור רק ב 3 חודשים האחרונים חזרנו לחיות...

אני אשמח לענות על שאלותיך ואם אוכל לסייע הרי שזה מבורך.
צר לי אך אני מעדיפה להישאר בפורום הזה, מקווה שאתה מבין את הרגישות של הדברים..

שבת שלום

ברור שאני מבין.
אבל יש דברים שבעייתי לדבר עליהם בפורום הרחב, אפילו שהכל אלמוני.

ברור שאני מבין.
אבל יש דברים שבעייתי לדבר עליהם בפורום הרחב, אפילו שהכל אלמוני.
אם תירצי, טוב. אם לא תרצי, גם טוב.

שלום רב
אומר ראשית שצר לי עליך.
לאיש לא מגיע לעבור מה שעברת, ותמיד במשוואה הצד שבגד הוא אדם פחות טוב. בכל פרמטר.
אני אישית חושב שלבוא ולנסות לשקם אחרי זה בלתי אפשרי, מאריך את הסבל ומכאן שזה גם מקרין על הסביבה

כשצד בוגד, גם במידה והצדק עימו בכל מאת האחוזים( ואף פעם אין צד אחד שצודק לחלוטין) אין כפשרה למעשה וגם בעלה של הבוגדת שחייה היום מעולים ונהדרים והיא עברה תהליך ובעלה נהדר וכו וכו - האמן לי כל הדברים שהיא מספרת על חייה אינם נכונים ומתחת לפני השטח הכל גועש.
בעלה, סמרטוט ככל שיהיה, נשאר בקשר רק כיוון שהוא חושש לילדים, חושש מהפן הכלכלי או לחילופין נושא על גבו צלקות שגורמות לו לחוש פחד וחוסר בטחון.
האמן לי שלאחר בגידה אין שום יכולת להצליח לאורך זמן...חשוב על כך רגע בצורה מפוקחת: "בעלי החליט שהוא שוכח מזה ולא מתעסק בעניין..."? נו באמת.. עצור אתה לרגע ותגיד אם המשפט נשמע לך הגיוני....

ברגע שהכוכבים יסתדרו אחד מהשניים( ומבקש מראש סליחה שלוקח אתכם כמשל.. ) יבגוד שוב
בין אם זו הבוגדת ששוב יחסר לה הריגוש ובנוסף יודעת שהצד שנגד מכיל הכל/מפחד להגיד.. ממש כמו גנב, הגניבה השניה הרבה יותר קלה מהראשונה.
לגבי הצד השני, בעלה.. ובכן, גם אם הוא מצליח לדכא את הקולות והרגשות הסוערים במוחו כרגע, הדבר לא ימשך לאורך זמן וכאשר תצוץ הזדמנות הוא עוד יגבה את נקמתו.. בין אם בצורת בגידה שלו, בין אם עי פירוק החבילה וכו.

התהליך שאתה הולך לעבור הוא קשה. קשה מנשוא.
אני באמת לא יכול לחשוב על כמה פגיעה באמון היא קשה וחותכת, עם זאת, בכדי שהסבל יהיה פרודוקטיבי כליך להבין ולמנף אותו. צר לי שאין אני איש בשורות, אבל לפעמים גם לאמת יש ערך.
עליך לסיים את הפרק הזה, בין אם עכשיו ובין אם בעוד שנתיים לאחר שהתכוננת לכך(הכנה כלכלית, רגשית, אולי לחכות שהילדים יגדלו מעט וכדומה)
ותדע שהצד השני אינו ראוי לך, למחילה שלך או לאמפתיה משום סוג.
במידה ולא נכונה הפרידה כרגע - השכל לנצל את המצב ככל הניתן לטובתך אבל תקומה לקשר עם צד שני שכזה לצערי לא תהיה.
מאחל לך המון כוחות ותזכור שאתה הצד היותר טוב מביניכם

יגאל

מה הדין אם גבר נשוי בוגד? גם אשתו צריכה להתכונן כלכלית ולפרק הכל או בינתיים לפחות לבגוד?

ברוב הדברים אני מסכים איתך.
גם לי נראה אין סיכוי סביר שתוך שנה הכל חזר לקדמותו.
אם כן יכולות להיות סיבות שונות ולא כאן אפרט.

בדבר אחר אני לא מסכים איתך וזה לגבי הסיכוי שזה יחזור.
יש אנשים שאכן הם סידרתיים.
מצד שני יש גנב, שגנב מסטיק מהסופר. אחרי שניתפס והושפל, הוא הבין את המשמעות של לקחת משהו שלא שייך לך.
הכוויה כל כך גדולה שבחיים לא יחזור על זה. נראה לי שבמקרה של המפוכחת וגם של אישתי, זה לא יקרה שוב. הם היו מוכנות לשלם כל מחיר בכדי להחזיר את הגלגל אחורה.

לא חושב שמי שבחר להשאר ביחד אחרי הבגידה הוא סמרטוט.
לפעמים הקשר עם הבן זוג שווה את המאמץ. הייתה טעות ומה שחשוב זה מה הלאה. אם קצת מוותרים על האגו, אפשר לקבל הרבה יותר כאשר הצד הפוגע מבין מה עשה והוא מלא חרטה. נכון שזה כואב אבל בהמשך הקשר הופך ליותר חזק ויותר טוב. 

אפתח ואומר כי צר לי על המילה סמרטוט, לא היתה כאן כוונה לגופו של אדם חלילה או להעליב.. הכוונה היתה להעביר הרגשה.

לגבי מה שכתבת אני מאחל לך הצלחה רבה, אבל מאמין שאתה לא רואה את המציאות כפי שהיא.
א. אשתך ממש לא גנבה מסטיק.
ב. אין מחיר שאפשר לקנות בו אמון.. זה מנגנון הישרדותי של אדם. לעולם יהיה הספק.
ג. אני אאלץ גם לא להסכים לגבי לוחות הזמנים... דווקא בטווח הקצר, מערכת היחסים תהיה בסוג של שיא.(כשהבוגדת מפחדת לפרק את החבילה בדכ מסיבות טכניות כגון: הצד השני רק רצה בה לסקס ולא לחיים משותפים כפי שחשבה או מפחד על הילדים, משפחה מורחבת, פן כלכלי וכו)
בעוד שנתיים שלוש ארבע, כששוב ישעמם לה, והילדים יגדלו, ועוד חברות מסביב יתגרשו והיא כבר לא ככ תרגיש שצריכה ללכת על ביצים

אז הכל יתרסק שוב.
יתכן שבעוד שנתיים שלוש גם אתה תגלה שהסקס והיחס שלה קצת התקרר, כי אלו החיים בסוף
ואולי אתה תחליט לנקום את נקמתך

לצערי, אמרתי לך. אינני איש בשורות ואני משער לעצמי שדבריי די מנפצים בועה שאתה חי בה
באמת מקווה שיהיה לכם טוב.
טוב יכול להיות גם יחסי אגב.. פחות רע מהאופציה השניה זו גם החלטה ראויה.
האמן לי שאני מקווה שבמקרה שלך אני טועה. למענך.

שלום סקרנית
השאלה שלך מתריסה ולכן יכול להבין שדברי אינם לרוחך.. זה בסדר, רק שלא חושב ששיח ציני מקדם אותנו לאנשהו

ולגופו של עניין, התשובה היא כן.
אישה הפוגעת באמון של הגבר = גבר שפוגע באמון של אישה.

אין שם כפרה, אין איך לתקן(לצערי הרב) וכל מה שכתבתי בלשון נקבה נכון גם לגבר שבוגד. הוא עושה בדיוק אותו מעשה שפל.
אשתך לא יוזמת סקס? כל היום עם פרצוף חמוץ?
אתה לא יכול לסבול אותה והמזכירה במשרד עושה לך עיניים?
תתאפק. תתבגר ותתאפק.
אם הלכת לשכב עם מישהי, פירקת את החבילה, ועליך להיות מוכן לשאת בתוצאות של המעשים שלך

לא ממקום של "ענישה", פשוט ממקום של עשית מעשה שאין איך לתקן אותו.

מקווה שהבהרתי את דעתי

יגאל, דבריך מעניינים ויש בהם טעם, אך אתה מרבה לשים סימני קריאה בסוף כל משפט כאילו שהוא אמת מוחלטת וקצת שוכח שהעולם הרבה יותר מורכב מזה ואנשים שונים זה מזה והנסיבות בכל מקרה לגופו. דיי בקריאת הדברים המרתקים ששיתפה כאן עדי שם בדוי בשביל ללמוד שיש גם נסיבות אחרות. הסיפור שלה מדהים וגם דיי נדיר ועדיין כל זוג וכל אדם והסיפור שלו.
פעם גם אני חשבתי כמוך ודווקא ההתבגרות הבהירה לי שהדברים אינם חד משמעיים.

היי רביטל
דברי אינם מגיעים עם סימני קריאה, אני פשוט אומר את דעתי( ואף מקפיד לסייג אותה) ולא חושב שכשאתה אומר מה שאתה חושב- צריך "ללכת על ביצים"

לגבי עדי... צר לי אבל אינני איש בשורות..

בסיכומו של עניין, עדי מתארת בגידה ולאחר תהליך כזה או אחר, בן שנה אחת בסהכ(!!) לדעתי מקצה לקצה, אבל אין זה עקרוני
אחרי תהליכון + בגידה הקשר פורח.. צחוקים.. סקס.. צובטים אחד את השני.. מתנשקים.. פרפרים... קשת בענן ודובוני אכפת לי.

אז לא.
זה לא יחזיק מים כי כשימאס לעדי או לבן זוגה
כשהעניין ישקע
כשמחר יצוץ קושי
או כל טריגר כזה ואחר - מישהו מהם יחזור לשם ובצדק.
הצד הבוגד ישוב לבגוד כי ראה שאין בעיה או
שהצד הסופג יבוא איתו חשבון בצורה כזו או אחרת

לא מרוע, פשוט כי אין שום סופר גלו שיתקן את השברים מבלי להשאיר סדקים.
יבואו ויאמרו אנשים שאני טועה ושקיימת צמיחה מתוך משבר

הצדק איתם.
בהחלט קיימת צמיחה מתוך משבר. לא ממשבר אמון שבו צד אחד, פשוט בגלל גחמה/חולשה/פחדנות/ או סתם היותו תת אדם - החליט שהוא לוקח את הלב והאגו של הצד השני ודורך עליו.
אשתך לא נותנת לך? דבר איתה, תפנו ליעוץ, תתגרש.
בעלך עסוק בעבודה ואת בבית? תתלונני, תנסי להתקרב, תאיימי ללכת ולכי לרבנות.
אחר כך תשכבו עם מי שאתם רוצים.
( ללכת לפני הרבנות או פרידה מוצהרת לצורך העניין) לצימר עם גבר כי קשה לך או להשאר עם מישהי מאוחר במשרד זו שפלות נטו.

זהו. מזה לא תהיה לעולם צמיחה... יהיה אולי פיק של אושר, פיק של שנה.. שנתיים.. חמש..
הלב והמוח שלהם יחזור לשם ואז השברים יהיו פשוט יותר גדולים.

אנשים הם אנשים. אין כאלו עם פטנט שונה

בגידה ולאחריה היחסים יותר ממוצלחי??
קראו את המשפט בקול ותראו אם הוא נשמע לכם הגיוני...