|
היי
אני נמצאת בסיטואציה בלתי אפשרית. נשואים 6 שנים, הזוגיות היתה טובה מלווה בחברות בריאה וחיי סקס טובים. על פניו ככל תקין ושמח. לפני שהקורונה פרצה לחיינו בעלי קיבל הצעת עבודה בחו"ל וטס לתקופה של חודשיים לבד. היה לי חשוב לדבר ולשים על השולחן את עניין הפזילות ומה יקרה אם וקיבלתי כדור הרגעה שלא יהיה ומה פתאום. במהלך החודשיים הללו עברתי טיפולי פוריות לבד, סגר לבד, עבדתי מהבית וטיפלתי בשני ילדים קטנים. לבד. הצטרפנו לרילוקיישן חודש לאחר מכן (כלומר בחודש השלישי שהבעל נכח בחול) וגיליתי שאני בהריון אחרי 3 שנים של נסיונות. הגעתי לארץ ללדת וביליתי עוד 3 חודשים לבד עם הילדים ותינוק שרק נולד. בכל התקופות שלי "לבד" עם הילדים הבחור הזה שהתחתן איתי, אב ילדיי - בגד בי. עשרות פעמים. עשרות בנות. אני כרגע נמצאת עדיין בחול, עם תינוק וילדים במסגרות והסיבה היחידה שאני כאן היא לכדי לחסוך עוד זעזוע ומעבר על חשבונם. אין לי עם מי לדבר, אני מותשת שאין לי כוח אפילו לבכות, הרוסה, נלחמת בשיניים כדי להמשיך לתפקד ולהניק. אין לי שום כוונה לפייס, משחקת אמא לצד הגבר הזר הזה מול הילדים. בתוך תוכי נמצאת בלופ רע מאוד... אם אוכל להחזיק מעמד עד הקיץ שהילדים יסיימו מסגרות ואחזור לארץ? מה הייתם מייעצים לי לעשות? תודה. |
|
| צפה בניצול הזדמנויות בדף חדש |
אני קוראת את זה ומזדעזעת ושמחה שאני לא נשואה. אולי באמת כדאי להיות לבד כשיש חלאות כאלה.
כבר מזמן אני מזועזעת מכל עולם הבגידות. אני בחורה מאוד יפה וקרה לא פעם שהתחילו איתי גברים נשואים בעבודה וכשהערתי להם על אופן הדיבור כלפי ניסו לבייש אותי שאני לחוצה וכבדה ולא זורמת. זה פשוט נורא.
לא מבינה מה מחזיק אותך שם. אני במקומך הייתי עפה משם.
