לאשתי ואני יש בת גדולה יותר וזוג תאומים בני כמה חודשים. מאז הלידה אני חווה ממנה התפרצויות כעס שהיא לא מצליחה לשלוט עליהן, והטריגרים יכולים להיות מכל דבר, גם דברים קטנים. היא כבר כמה פעמים אמרה שהיא לוקחת את הילדים להורים שלה כי לא טוב לה איתי בבית ולפעמים גם עשתה זאת. היא בגדול אומרת שהיא ללא כוחות בחופשת לידה ושלא מבינים אותה. אני מבין את הקושי שבטיפול בהם, אך זה לא מצדיק התנהגות כזאת. אציין שהיא מקבלת עזרה גם מהורים שלה וגם מהצד שלי.אני גם עוזר ככל יכולתי ושהיתי איתה בבית כמה חודשים בחופשה כדי לעזור. אני מאוד מתוסכל מהמצב, כי הצעקות הוויכוחים בינינו כל הזמן חוזרים וזה נראה שהקשר מתפורר. אני מרגיש שאיבדתי אמון בה ובקשר, עם חשש שכל פעם התפרצות כזאת תחזור. היא מבינה שיש בעיה ומצטערת הרבה פעמים על מה שקרה, אך זה חוזר חלילה. אני הצעתי ללכת לטיפול אך לא נראה שהיא מתלהבת, ואני די צריך לדרבן אותה לכך. אני מפחד שאני עלול לאבד את כל המשפחה שלי, מצד שני קשה לי לחיות בצורה הזאת. מה אפשר לעשות?