בוקר טוב אני בן 43 אשתי שנה פחות. יש לנו 3 בנות אחת חטיבה שתיים יסודי חיים טובים זגיות טובה מצב כלכלי ממוצע. אבל צערי בכל השנים האחרונות אשתי פשוט לא רוצה לשכב אולי פעם בחודש וחצי חודשיים .שנינו ניראים טוב מיתאמנים אני במכון כושר היה בסטודיו אבל כל מה שאני מנסה פשוט לא הולך. פעם אחרונה שכבנו אולי ליפני חודש וחצי שבוע שעבר היה לנו בית ריק שישי שבת היה לנו כיף צפינו בסרט רומנטי קומי היה כיף הסתיים הלכה לישון טוב אמרתי לא הפריע היה לא בקטע בבוקר ניסתי גם לא הלך. בעבר דיברתי איתה על זה היה אמרה למה אתה יושב עם סטופר ובודר מתי שכבנו בפעם האחרונה אני אומר שאיך אפשר לא ליראות את זה יש לי צרכים גם לך מה את לא רוצה אבל היה מתעלמת .אחרי שישי שבת פשוט אין לי חשק ביכלל לדבר איתה אני מתוסכל וגם לא רוצה לריב ולהפוך את הבית על זה וגם לדבר לא יעזור כי כבר דיברנו מספר פעמים . אנני מתוסכל לא יודע מה לעשות אשמח לעזרה
|
|
צפה באשתי פשוט לא רוצה בדף חדש |
מחזקת ומכפילה את דבריה של רוי.
יותר מזה, גם רמת המשיכה בהתחלה לא הייתה בשמיים מבחינתי, אבל ההתחלה והסקרנות הוסיפו איזה אלמנט מושך.
אני לא אישה קרה, ולדעתי רוב הנשים הנשואות מעריכות ואוהבות יחסי מין ברמה זאת או אחרת אבל כשזה חלק מנישואים, משהו משתבש שם. לנשים, שזקוקות לתשתית חושנית, פסיכולוגית ורגשית מסויימת שלא ממש מתרחשות בנישואים מתייחסות למין כמטלה שיש למלא כדי לשמור על שקט תעשייתי, כדי לא לאכזב את הבעל. ויש לא מעט, שהבעל לא משאיר ברירה. שהמתח, הלחץ הנפשי, הפרצופים והנסיונות מתישים את האישה והיא פשוט נכנעת ללחצים. סוג של יחסים בכפיה גם אם הוא לא משתמש באלימות פר סיי. בלי הסכמה, בלי הדדיות.
אל תצפה לשיפור, אלא לדעיכה מוגברת. אבל זה המחיר של היציבות והמשפחתיות שהיא היתרון בנישואים. גברים, אין מה לעשות, יכולים להתגרות, לקיים ולגמור גם בתא שירותים מצחין בתחנה המרכזית .. הולכים יותר על כיוון של כמות ולא איכות...