הי לכם חבריי הוירטואלים
פתחתי תיבת דואר
מוזמנים לכתוב לי לשם
[email protected]
מרגישה לעיתים חשופה מדי פה ולעתים חופרת מדי
חבריי וחברותיי הוירטואלים( גם לכם יש דמות מדומיינת של כל אחד ואחת פה? כן, גם של אחד, חחחח)

אייבי יקרה,
מקווה שאת חזקה ומתמידה בתהליך שהתחלת ולא חזרת אחורה 
שמחה בשבילך שפתחת מייל ושתרגישי שם פחות חשופה
אבל בבקשה אל תעלמו לנו מכאן
אני ובטוחה שעוד כמוני שואבות מכם המון כוחות חיזוקים ותובנות ואולי יום אחד גם אנחנו נהיה מספיק חזקות בשביל הצעד הזה

הי
תודה על ההתעניינות
אלו ימים מאוד קשים עבורי
שנתיים וחצי כמעט, מעולם לא הלכתי ממנו או שברתי כלים.
זה קרה עכשו. אז כנראה שבאמת הגעתי לנקודת האל חזור.
אני אוכל חצץ, אבכה, אתייסר, אפחד, אעלב, אכאב....
אבל לא אחזור לאחור.
הבעיה הגדולה יכולה להיות אם פתאום יבוא ויצור קשר. שם יהיה יותר קשה.
מה מחזק אותי?
מוזר, אבל דווקא עכשו התחלתי טיפול חדש.
וזה להפתעתי הגמורה ממש טוב
כולם אומרים למחוק התכתבויות אחורה.
לא מחקתי. קוראת שם המון. למה?
כי להבדיל מהעבר, זה מחדד לי את חוסר האמינות, העלבון השזור בין המילים.
המח מתעתע. כי האוטומט שלנו הוא לעטוף הכל בכמה טוב היה ולספר לעצמנו סיפורים.
כשאני קוראת שוב, זה מחדד לי ומחזיר אותי לתחושות הקשות שחשתי שם, באותם רגעים.
לפני הטיפול הנוכחי יצא לי ללכת מפגשים בודדים ליועצת זוגית. בגלל הקורונה, חלקם היו טלפונים. אני מקשיבה לחלקים מוקלטים שוב. היא קרה וחותכת. אבל הכל הגיוני ומתחבר. מקשיבה. כל יום.
מכריחה את עצמי לעשות ספורט. מכריחה את עצמי לחייך, לצחוק.
כן, יש רגעים ריקים. רגעים של פחד מנפילה, של תחושה כאילו שמו לי שקית ניילון על הראש ואין לאן לברוח.
אבל זה רגעים בודדים במהלך היום.
ובכל מקרה, זו דרך שצריך להתחיל מתישהוא ואנחנו לא נהיים יותר צעירים.
אין יותר טוב מהיום להחזיר לעצמי את הכבוד המגיע לי, הצחוק שמגיע לי.
בהמשך מאמינה שיגיע גם היחס שמגיע לילדיי ואז לבעלי.
זהו. אין על אנשי הפורום הזה. תישארי פה והגלגלים יעבדו הרבה יותר מהר ממה שהיה לפני הפורום.

התרגשתי לקרוא את מה שכתבת, אייבי!!!
דברים חזקים ועוצמתיים שאני בטוחה שנותנים כוח להרבה א/נשים כאן.
תהיי חזקה, את בדרך הנכונה!
מצרפת חיבוק

כל הכבוד לך! זה ממש לא פשוט
וראי, הצלחת לעשות משהו אחרת! את יוצאת מהמעגל. מההרס העצמי. מהדפוסים הישנים.
המשיכי כל יום קצת. 
כפי שקראת אתמול הרגשתי שהייתה לי נפילה. נפילה בתחום הרגש.
איך אחרי כל התובנות והתחושות וההרגשה שהנה זה במקום אחר, הרגשתי שוב את הדבר הזה.
היטבת להמשיל זאת לדיאטה. לפעמים נשברים ולוקחים ביס, אבל חשוב לעצור בו לחמול לעצמנו ולהמשיך עם הדיאטה. ולא להכניס ״אוייבים״ אלינו לבית- ממ זה ממש מקבל משמעות חחחח
אם עוזר לך לקרוא את המיילים זה מעולה. מצאת את הדרך שלך.
לא יודעת אם אני יכולה לדמיין אותו מול העיניים שלי ולהתנהג באדישות. זה טרי מדיי. כנראה שבאמת אין דרך מנומסת לחתוך את הסיפור הזה. פשוט צריך לנתק מגע ולהתעלם. זה קשה לי. מודה. 

וואוו איך שאני שמחה לקרוא אותך..
את לגמרי בתחילתו של תהליך להתפתחות והתפכחות.
אני גאה בך יא אלופת עולם אחת.
החיים הם כאן ועכשיו, העבר-עבר אין טעם עוד לדוש בו..
את כל כך תעופי על החיים אין לי בכלל ספק..
מציעה לך עם הזמן וכמה שיותר מהר לסיים עם קריאת ההודעות..
למה? כי עכשיו את מרגישה משהו אחד לגביהן בעוד שהזמן מטשטש ואת עלולה להרגיש פתאום אחרת ויכולה להגיע מעידה..
בסיום קריאה שגרמה לך לגועל, מחקי.
הקליטי את עצמך או כתבי לעצמך את איך שהרגשת שקראת אותו ואז תמחקי.
כשיעלה בך רצון שוב לקרוא ולא יהיה לך את זה תחזרי למה שהקלטת או כתבת לגבי התחושות שלך.
תרגיל מושלם ויעיל.
נשיקות ממני

יום מהגיהינום
המוח לא מרפה בלופים. שינה טרופה בלילות.
את צודקת כל כך בנוגע להתכתבויות, שלא נדבר על תמונות או פייסבוק.
איך יודעים אם היה אמיתי או מניפולטור?
איך יודעים מה האמת לגבי אשתו? הרם תחושת הבטן האחרונה היא האמיתית?( חיבה, אין מתח, ריכולים, אבל אין סקס, זה אין, צחוק מריר בצד)
או איך יודעים להניח? איך יודעים להבין שלא יהיה פה happy end של הסיפור הספציפי בינינו?
איך מצליחים ממש לכעוס עליו?

מאמוש, את יודעת מה אני מבינה היום אחרי שנברתי ללא סוף וגמרתי את עצמי?!
שלא יודעים ואין תשובות זאת התשובה.
וכנראה שגם לא תהיה תשובה לעולם..
והיי אל תתפתי בשום שלב לקבל ממנו תשובות כי תקבלי עוד ועוד ועוד ערבובים מלאים.
השינה הוי כמה שאני מבינה אותך לילות שלא עצמתי עין ואם עצמתי אז הוא הגיע בחלום..
זה היה סיוט..
התחושות שלך הן לא רק תחושות, הן אמת, הוא מערבב ומערבב, ומאמי הוא לא מעניין כבר, פעם הוא היה עולה אצלי 24/7 עם הזמן ירד ל 18 שעות לאחר מכן 16, 12, 10
שעה, חצי שעה.. תאמיני זה יקרה..
זה לא הגעגוע והאהבה כמו העניין של הרצון לקבל תשובות והקושי להאמין שכל זה היה סתם..
אבל האמיני לי אייבי של עוד שנה היא אייבי ככ אחרת שתבין שגם זה לטובה, את כל כך תצמחי ותתפתחי גם מהכאב הזה..
איך יודעים להבין שלא יהיה פה הפי אנד?
פשוט, מאוד פשוט, מסתכלים על המציאות ולא על הפנטזיה, פתחי עיניים, איפה את? איפה הוא?
לא יחד, וגם אם הייתם לא נשמע שהיה הפי אנד..
לך ורק לך יש את הכוח, הפי אנד מבחינתי לגבייך זה שהחלטת לבחור נכון.
אם קשה לך לחסום אותו במדיה, ממליצה לך לתת לחברה ללחוץ כל הסר, כי כנראה את לא תוכלי לבד לעשות את זה..
וואי כמה משחרר זה יהיה, בהתחלה קשה אבל כמה זמן תחסכי מעצמך של לבהות במסך והתמונות שראית יותר ממיליארד פעם.
שלא נדבר על זה שעוד מעט הבחור הנרקסיסט יתחיל להעלות סטורי ואת תשבי לשאול את עצמך אם זה לכבודך.
חסימה ויפה שעה אחת קודם, שחרור אמיתי..
מוכנה להתנדב ללחוץ על כפתור האל חזור עבורך.
חיבוק ענק
איתך.
הכי מפוכחת שיש..

הזוי ואני מתביישת לכתוב.... אבל כבר עשיתי את זה.
ברור שהעלה פוסט על ילדיו המחוננים והיפים וכמה אושר הם מסבים לו. ובתגובות כולם עונים אם יפים כמו אמא או כמו אבא ואני יכולה להמשיך... את בטח כבר מדמיינת
ולראות שלא נמצא בוואטסאפ כבר משעה מוקדמת, להבדיל מימים קודמים, ולראות שגם היא לא ולעשות 1+1 ולהבין שמה שאמר בחג שבועות על רצוצים ואין סקס ואין מתח ויש חיבה ויש שיח
ובסוף כששאלתי גם האשים אותי בהאשמות שווא תוך כדי כעס ו"לא בא לי לענות ולדבר איתך "
המח מסוגל להתפוצץ והלב למות מצער. וה 1+1 ההכרחי שהוא הלך הלאה כרגע וזה במקרה הטוב.
כי במקרה הפחות טוב, הוא הלך הלאה עוד תוך כדי שאריות הקשר בחמישה חודשים האחרונים תוך כדי העמדת פני הקוזק הנגזל.
רק בכוכבית - במהלך הקשר, שלנו יכולתי לספור על כף יד אחת את כמות הפעמים שבילו ערבים ביחד באמצע שבוע. אם בכלל.
איך מוחקים את מס הטלפון שלו?שלה? לא מסתכלים בפייס על משפחת סופר-על? שונאים אותו? מגחכים ומרחמים על אשתו? שמחים על חלקת האלוהים שלי?
מוחקים את ההתכתבויות באפליקציה הסודית?.
ואיך את יודעת להגיד שהוא נרקיסיסט? אני כבר לא יודעת כלום.
למישהו פה יש את האקדח של man in black?
חייבת מחיקת זיכרון במיידי.

אני שמח שעשית את הצעד האמיץ להיפרד
אני אשמח להשלמות למה את לבד בתהליך? איפה בעלך בכל הסיפור? אי אפשר להיות חצי בן אדם לנצח כולנו צריכים זוגיות. איפה את מביאה את החיובי לביטוי בחייך?

אייבי:)
למחוק, לחסום, למחוק, לחסום. ריפיט.
ככה פשוט.
למחוק אפליקציה "סודית" והתכתבויות "נסתרות" (יואו, עוד כמה פעמים אני אצטרך להסביר פה שאין דבר כזה אפליקציות נסתרות, אין דבר כזה למחוק, אין דבר כזה סודי. כל פעולה דיגיטלית נרשמת *היכנשהו*. גם פעולות "נסתרות" חחח וגם כאלה "הנמחקות מעצמן" ובטח אלה "במצב נסתר" ובמיוחד כל אלה שסתם "נמחקו". איך את חושבת ששיחזרתי את כל זה?? כן, גם תיבות מייל "אנונימיות" ש "אי אפשר לקשר בחזרה אלייך" וכמובן כל מה שלא עשית בעצמך אבל המכשירים או החשבונות או האפליקציות שלך, עשו במקומך, כמו לשמור מיקומים או הקלטות, כולל אפליקציות שאת לא זוכרת שיש לך או שהיו פעם והוסרו. ולא, זה לא משנה בכלל מאיזה מכשיר או חשבון זה נעשה. אז עכשיו תפנימו שאין דבר כזה שאין דבר כזה ותפסיקו לעשות דברים שאתם לא רוצים שמישהו יגלה, כי אני אומרת לך, כל מילה, כל אימוג'י, כל שיר וכל קישור וכל תמונה שבעלך יגלה, יחתכו לו את הלב בנפרד. תכפילי במספר המילים, האימוג'ים, התמונות וכולי - ותביני שאת תגרמי לו צער מאוד מאוד גדול. נכון, זה רק במקרה שהוא יהיה אובססיבי וחטטן כמוני, כמובן. אבל זה לא בלתי מתקבל על הדעת).
ועכשיו בחזרה אלייך: תמחקי ותחסמי הכל.
אם אי פעם תרצי להציץ לו בפרופיל, לפחות זה יהיה פחות נגיש וכרוך ביותר מאמץ ולכן את תעשי זאת לעיתים רחוקות הרבה יותר. זה עובד מעולה.
מניסיון! רחוק מהעין רחוק מהלב, במקרה הזה, הרבה פחות כאב לב.
מה פתאום לעקוב אחרי אשתו? תחסמי. את תשתגעי. גמרת איתו, עכשיו התחלת עם אשתו? לחסום ולמחוק הכל. בהצלחה.