טוב לדעת שאתן פה. אני כבר לא מעט זמן מתהפכת עם עצמי, אבל די. מה שהתחיל בהתקרבות, שאני ראיתי כהתקרבות ביניהם, פירשתי בתור האדמה רועדת לו בגלל הגילוי אצלי.... מסתבר שהיה יותר מכך. כבר הסכמתי עם עצמי שזה יותר מכך.... ראיתי את ההודעות שלהם, את הסטטוסים שהיא מעלה והבנתי שזה יותר מכך. הבנתי שהם גילו אחד את השנייה מחדש. אבל אני כבר לא חושבת שזאת הייתה התקרבות, אלא שאף פעם לא הייתה באמת התרחקות כמו שאני האמנתי שיש. הוא תמיד רצה עוד ילד , ועדיין זה הכניס אותי להלם. לא חשבתי שהוא רואה עתיד בזוגיות שלו , ואני כבר הפסקתי לשאול שאלות. מניחה את העבר. יצאתי מהתמונה במאתיים אחוז. זה ממש נגמר. ואני ממש בסדר..
ועוד דבר.... אני מבינה שאני הצלתי את הזוגיות שלהם. אני הארכתי את הנישואין האלה. בנתיים שלי נגמרו. |
|
צפה באישתו בהריון בדף חדש |
אני מסכימה עם תמר, עד שהבגידה לא מתגלית במלואה, אני לא מאמינה שיש סיכוי לשיקום אמיתי. וגם אז, השאלה היא מה עושים עם זה, ואיך מחזירים את החלקים שפוצלו לרומן ומחזירים אותם לזוגיות.
דנית הכי ממחישה את זה. איך כל סדרי העדיפויות והרגשות משתנים מרגע שהדברים הופכים לגלויים ואמיתיים. האשליות וההכחשות מתנפצות. אפשר להבין באמת מה ההשלכות של הרומן ומה עוצמת הפגיעה והכאב שנגרמו לאנשים היקרים ביותר בחיים. אני מאמינה שזה גם מפחית את הסיכון שמשהו כזה יקרה שוב, וגם נותן סיכוי להבין לעומק את המקומות הבעייתיים והחסרים בזוגיות שרוצים לשקם. אם נשאר מה לשקם. אבל את זה אפשר לדעת רק אחרי שהאמת יצאה לאור.
אני לפעמים קוראת ומשתאה נוכח מי שלא שיתפה בבגידה, ומתלוננת על החסרים בזוגיות. גם אם הקשר נפסק, השקר ממשיך. למה אתן מצפות?! לא נתתן הזדמנות אמיתית לנישואין שלכן, ברור שאתן לא יכולות להיות שם באופן מלא. לא יכולות להאמין שיאהבו אתכן כשבאמת ידעו מי אתן, ולא יכולות להתמסר ולקחת אחריות. אני מבינה את הפחד והבושה, אבל גם רואה את המלכוד.
דנית יקרה, אני מאמינה שהיכולות שלך לחמלה ולאמפתיה יעזרו לילדים שלך להחלים.