טוב לדעת שאתן פה. אני כבר לא מעט זמן מתהפכת עם עצמי, אבל די. מה שהתחיל בהתקרבות, שאני ראיתי כהתקרבות ביניהם, פירשתי בתור האדמה רועדת לו בגלל הגילוי אצלי.... מסתבר שהיה יותר מכך. כבר הסכמתי עם עצמי שזה יותר מכך.... ראיתי את ההודעות שלהם, את הסטטוסים שהיא מעלה והבנתי שזה יותר מכך. הבנתי שהם גילו אחד את השנייה מחדש. אבל אני כבר לא חושבת שזאת הייתה התקרבות, אלא שאף פעם לא הייתה באמת התרחקות כמו שאני האמנתי שיש. הוא תמיד רצה עוד ילד , ועדיין זה הכניס אותי להלם. לא חשבתי שהוא רואה עתיד בזוגיות שלו , ואני כבר הפסקתי לשאול שאלות. מניחה את העבר. יצאתי מהתמונה במאתיים אחוז. זה ממש נגמר. ואני ממש בסדר..
ועוד דבר.... אני מבינה שאני הצלתי את הזוגיות שלהם. אני הארכתי את הנישואין האלה. בנתיים שלי נגמרו.

הסיפור שלך נשמע כואב. המון תקוות שהתנפצו. 
השלכות כבדות על המעשים שלנו.
הסיפור שלך מטלטל.  כשאני מתכוונת שכשהוא יוצר קשר זה קשה, כי אני חושבת שזה מפגיש כל פעם מחדש עם כל המציאות המורכבת הזו שקרתה לך. ואולי מנסה בכך להשאיר לך עוד איזו תקווה קטנה - או לעצמו. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
שיעשה התחייבות מחודשת ושיהיה לאישתו בידיים מלאות. את מה שהוא עשה והיכן שהוא היה נוכח פיזית וריגשית הוא היטב יודע. זה לא משהו שעובר כי אישתו נכנסת להריון. את חשבון הנפש הוא עדיין יצטרך לעשוצ
תודה לך שאת כותבת ומשתפת פה, זה נותן זווית כואב ומפוקחת של מציאות מסויימת. של סיסמאות אהבה שנזרקות לאוויר ברגעי ריגוש. וכשמגיע העת לפדות אותם, אין כיסוי. 
קיבלת קאט פתאומי וכואב לחיים כפי שהכרת אותם עד לאותה נקודת זמן. לנו יש את ״הפריבילגיה״ להתבלט, לכאוב, לנהל את הדבר הזה כמה שאפשר.
אצלך זה פשוט התפוצץ. בלי שום הכנה ריגשית. גם סיום רומן וגם סיום הנישואים. מקווה שבהמשך הדרך הניסיון הזה שנשלח אלייך יהווה אבן בניין למשהו אחר. לקשרים נכונים יותר עבורך, טובים יותר, בריאים יותר. 
תמשיכי לשתף אם תוכלי. תודה לך.

זה טוב שזה לא מזיז לך.
אני רוצה לומר לך משהו-
לא הרגת אף אחד. לא פגעת באף אחד במכוון. בטח שלא היתה לך שום כוונה לפגוע בילדייך. מה שקרה לך יכול לקרות לכל אחד ואחת שמנהל רומן. במקרה שלך זה קרה. הקשר התגלה, בעלך לקח את זה מאד קשה. לא היה מוכן לסלוח ולא להבין שהבגידה שלך, שהיא אמנם מעשה שלך ובחירה שלך, נבעה מהחסרים במערכת היחסים ביניכם. ובסוף, גם בחר לסיים את זה בצורה לא יפה כיוון שהיה פגוע. גם במחיר של פגיעה בילדים. והוא דאג גם שתביני שאת אשמה בהכל. את ל א. בטח לא לסיום הזה. אנחנו בני אדם . אולי טעית שבחרת לנהל את הקשר הזה מאחורי גבו. אבל את לא אשמה בכל זה.
תאהבי את ילדייך. עשי כל מה שאת יכולה כדי שיהיה להם טוב. ותסלחי לעצמך.

אני מסכימה עם תמר, עד שהבגידה לא מתגלית במלואה, אני לא מאמינה שיש סיכוי לשיקום אמיתי. וגם אז, השאלה היא מה עושים עם זה, ואיך מחזירים את החלקים שפוצלו לרומן ומחזירים אותם לזוגיות.
דנית הכי ממחישה את זה. איך כל סדרי העדיפויות והרגשות משתנים מרגע שהדברים הופכים לגלויים ואמיתיים. האשליות וההכחשות מתנפצות. אפשר להבין באמת מה ההשלכות של הרומן ומה עוצמת הפגיעה והכאב שנגרמו לאנשים היקרים ביותר בחיים. אני מאמינה שזה גם מפחית את הסיכון שמשהו כזה יקרה שוב, וגם נותן סיכוי להבין לעומק את המקומות הבעייתיים והחסרים בזוגיות שרוצים לשקם. אם נשאר מה לשקם. אבל את זה אפשר לדעת רק אחרי שהאמת יצאה לאור.
אני לפעמים קוראת ומשתאה נוכח מי שלא שיתפה בבגידה, ומתלוננת על החסרים בזוגיות. גם אם הקשר נפסק, השקר ממשיך. למה אתן מצפות?! לא נתתן הזדמנות אמיתית לנישואין שלכן, ברור שאתן לא יכולות להיות שם באופן מלא. לא יכולות להאמין שיאהבו אתכן כשבאמת ידעו מי אתן, ולא יכולות להתמסר ולקחת אחריות. אני מבינה את הפחד והבושה, אבל גם רואה את המלכוד.
דנית יקרה, אני מאמינה שהיכולות שלך לחמלה ולאמפתיה יעזרו לילדים שלך להחלים.

קודם כל תודה רבה על התגובות
אני מאוד מעריכה אותן ושלא יישמע אחרת, אבל אני לא נמצאת במקום הזה
ואף פעם לא ניה לי זמן לשהות בו.
בשנתיים ומשהו האחרונות קרו לי כל כך הרבה דברים בבת אחת.
הרומן שלי הסתיים בפיצוץ על.
המשפחה שלי התפרקה! עברתי גירושין. התגרשתי מבעלי, שלא הייתה לי תוכנית כזאת.. לא מסודרת, לא תכנון פונקציונלי. הוא פשוט נטש כמעט בלי לדבר איתי ונשאר כועס במשך המון זמן
הילדים שלי עברו טראומה, לא בצחוק.
נכנסתי לדכאון ובקושי תפקדתי....
אז אותי לא מעניין אם זה טוב טוב או טוב רע..
בתכלס הם ביחד ואני לא חלק ממנו
הם בהריון ועשו התחייבויות חדשות ונשבעו אחד לשנייה . כל זה בכלל קטן עליי! עברתי יותר מדי כדי שזה יזיז לי בשלב הזה
הגבר שחשבתי שהוא האהוב שלי המשיך לשחק איתי עוד קצת זמן ולמשוך את הסוף.... להסתיר ממני את הדברים החשובים ולחשוף רק מעט מאוד.. ואחרי שנתיים הצליח להשלים מעגל ולרדת ממני לגמרי..
הסתכל לי בעיניים ואמר את מה שכבר ראיתי במשך חודשים, טוב לו. טוב להם. זה נגמר
לא היה לי את הלוקסוס להתעכב על מחשבות ורגשות ומה יש מתחת לפני השטח
וזה לא משנה במאומה את מצבי או מצבו.
אני מבינה כמה מעט ידעתי על היחסים שלו עם אישתו, על הרצונות שלו והחלומות שלו..
וגם כמה מעט ידעתי על מי שהיה בעלי.
מרוב שהייתי מרוכזת בגבר אחר, לא שמתי לב מה קורה לי מתחת לאף.. הילדים, גבר שהשתנה לי מול העיניים וברגע הפיצוץ בחר לעזוב.

אי גם חושבת שאומנם זה פחות הקטע...אבל שני הצדדים שנמצאים בקשר כזה נמצאים בקשרים לא טובים ולא בריאים. לא הקשר החוקי ולא הקשר הגנוב. ויש בעיה עם זה בתוך הקשר או בתוך הבן אדם. לוקח זמן להתבונן, לשאול שאלות, להתפקח. לעיתים יהיו מי שלא יתפקחו כלל...
ככ קשה כשהם מנסים עוד ליצור קשר. בין מכעיס לעצוב...מתישהו זה בטח לא יזיז...עד אז תהיי חזקה והמשיכי בדרכך

לא הצלחת לשכנע אותי. גבר שבגד באשתו תקופה ארוכה ואז מסיבה כלשהי מיצה את הקשר הצדדי, גם אם אין לו עכשיו קשר אחר והוא רק עם אשתו, חשבי איזה סוד הוא מסתיר ממנה. חשבי איך היתה מרגישה לו רק היתה יודעת.
זה ל א קשר טוב. ואני גם לא מאמינה שכ"כ טוב לו. הרי משהו גרם לו לחפש שם בחוץ. זה לא היה איזה סטוץ או ארוע חד פעמי. היה משהו בבסיס הקשר שלהם שדרש טיפול.
ולכן, למרות שזה ממש לא העניין כאן, וכרגע את צריכה להתרכז בעצמך, הניחי לו להנות מהקשר ה"טוב" שלו אבל היי בטוחה שזה קשר רע מיסודו.

ומרגישה באי נוחות ושואלת את עצמי למה.
וברור שהתשובה שרשמת שככל הנראה מעולם לא רצה לעזוב ושטוב לי עם אשתו מאיימות עליי. כי אם קשר שלם מספרים לך שהזוגיות מתה, ונשארים עבור הילדים, איך אפשר לקבל שבסוף יש חיבה והם צוות? זה סכין. וזה קשה.
אבל אני כן אגיד דברים שאין לי ספק לגביהם:
אגואיזם - כמו להגיד על שני אנשים שרצחו ויושבים בכלא.
כך שני בוגדים נפגשים. ועדיין גם בתוך הדבר הנורא הזה יש עניין של סיפור הרקע וקווי אופי והתנהלות במשחק.
רצח שנובע מהגנה עצמית שונה מרצח כחלק משוד, נכון?
אני מקווה שאני מובנת....
אני הגעתי לקשר מתוך שבר אמיתי בתוכי.
הוא הגיע מתוך סקרנות ובחינת גבולות מול היו השני שהיה עושה כשגרה.
עם תחילת הקשר הוא אמר שהוא דורש קשר עמוק ורציני ולא מוכן רק לקשר מיני. הזוי, לא?
אז יש הבדל בעיניי באגואיזם. לגמרי.
במשחק שלו מול אשתו, לעומת איך שאני נהגתי מול בעלי.
בכנות שלי מולו. מאמינה שגם בתוך זה יש קווי אופי.
ולא, לא הייתי מכניסה הכל לסל אחד של אגואיזם. גם אם השורה התחתונה היא זהה.
דרך אגב הוא כתב לי השבוע. הוא גמור ובוכה ולא אוהב דבר יותר בחייו.
אז מה? היום אני כבר יודעת להגיד שזה כאבי גמילה שלו מהפמפום הקבוע שנתתי לו לאגו. שזה עוד ניסיון לקרב ולהחזיק אותי, למרות שכנראה הזוגיות עם אשתו לא מתה כפי שתיאר באוזניי.
אם אהב אותי כ"כ יכול היה לכתוב דברים עם כוונה ולא רק כמה רע וקשה לו.
לא חושבת שזה מה שהייתי עושה במצב ההפוך.
אם טוב לי בבית ואין לי מה להציע, לא הייתי כותבת לו כזה דבר.
גם בתוך בגידה יש הבדל תהומי בין בני אדם.אני עדיין מחזיקה במה שאמרתי לך עליו. להבדיל ממך.

תודה לך
אני מקווה בשבילך שלמות ונחת בקרוב.
זה לא מובן מאליו בשבילי שהעיניים פקוחות..
חבל שלא לא היו לי תובנות כאלה בזמן שהייתי צריכה
למדתי נקודות מבט מאנשים שהראו לי מציאות אחרת. חלק מהם כאן. זה לא הגיע מתוכי.
לא מרגישה מרשימה אבל שלמה יותר עם הדרך שעברתי.

את כל כך מרשימה אותי בעינייך הפקוחות, בכנות שלך, גם עם עצמך, וביכולת שלך לראות מכל נקודות המבט. אני יודעת מהשיתופים שלך כמה כואב היה תהליך ההתפכחות. זה נראה שבדרך הפכת לאדם שלם ואותנטי, ואני ממש משוכנעת שהחיים יתגמלו אותך על הדרך שעשית.
הלוואי שבקרוב

אגואיסט. כן
כמו כולנו..
אני כבר רואה אחרת, עברתי יותר מדי.
כשהרגשות כלפי אשתו התחזקו, מה הוא היה אמור להגיד?! איך לחזור מההבטחות, מהשטויות שחלמנו ביחד....
הוא אך פעם לא התכוון לעזוב את אישתו. אולי לפעמים חלם על זה, כמו שאנחנו מדמיינות לפעמים "מה היה אם.."
אבל זה כנראה לא מה שהוא רצה.
אחרי שהכל השתנה עבורו, אני חושבת שהוא לא ידע איך להגיד לי את האמת.
אגואיסט, שקרן. כן, כמוני, כמוך.... כמו השקרים שסיפר לאישתו, כמו המתיחה שעשיתי לאמת בזמן שבעלי ישן בשקט. עד שהוא כבר לא.
הוא לא האגואיסט היחיד וזה לא השקר הראשון במשולש (מרובע לשעבר) הזה. כל זה שקר אחד גדול ואל תשלי את עצמך אחרת.
אני לוקחת על עצמי אחריות. כן, זה מה שנשאר לי. מקווה שאף פעם לא תביני.

אם הוא ציפה שתשמחי כאילו הייתם ידידים או חברים טובים, מה נותר לומר?
אדם שמרוכז רק בעצמו. ונשמע שאת אדם שנוטל על עצמו את כל האחריות. ממש מושלם עבורו.
גם אם זה מה שמלכתחילה חיבר ביניכם, נבנו אח"כ אהבה, תשוקה חברות, פירוק הבית שלך, ציפייה שלך לאיחוד ביניכם שנשמע שהוא הבין מצויין ודאג גם להזין את זה( חיפוש דירה)
איך הוא בכלל מצפה שתשמחי עבורו?
אגואיסט ממדרגה ראשונה.

אני לא מרגישה ככה
לי נראה שלשנינו היו שנים קשות יותר כזוג ושנינו מצאנו משהו מחוץ לנישואין.... אבל כבר עברו הרבה שנים מאז ונראה שהם בטוב.
הוא אמר את זה בשמחה, מרוצה, כאילו הוא מצפה שאני אשמח בשבילו.... כאילו שהיינו ידידים או משהו כזה.
זה מצד אחד מוזר ומצד שני זה הגיוני,
בקשר שלנו דיברנו הרבה על הזוגיות ועל החוסרים
זה חלק שחיבר בינינו. אז עכשיו אני כביכול צריכה לשמוח שהוא שלם וכל הבעיות שלו נפתרו..
אז כל היחסים בינינו זה דפוק לגמרי ואולי היו רעיון דפוק מהתחלה.
מבינים את זה רק ממרחק.

היי דנית
מודה שלא עקבתי אחרי כל ההתכתבויות שהיו כאן לאחרונה, אבל, אחרי מה שכן קראתי רוצה לומר לך כמה דברים.
לגבי הבחור עמו ניהלת רומן. זה שנמצא עכשיו באיזה סרט שטוב לו וטוב להם.
לא משנה מה הוא יאמר לעצמו, מה הוא יאמר לה, אם היא תדע מה היה בינכם , או שלא.
מה שהיה בינכם לנצח ישאר בינהם. זה שהיא לא יודעת, זה לא אומר שזה לא היה.
את חיה עם האמת שלך. כואבת, אבל זו האמת. הוא חי בשקר. אשתו חיה בשקר בעל כורחה.
לא יודעת כמה זה מנחם אותך. אבל הקשר שלהם הוא ממש לא קשר טוב. הוא קשר רע מאד. קשר של שקר אחד גדול. קשר דפוק לגמרי.

אני לא נוהגת לכתוב הרבה בפורום הזה, ואת כל מה שעברתי בשנים האלה סיפרתי בתימצות. אבל אני רוצה להגיד אחרי שסה נגמר דבר אחד: חלום לחוד ומציאות לחוד. אחרי שהתגרשתי הוא אמר את כל הדברים הכי עוטפים ומעצימים.... ראיתי את זה מתגשם כאילו זה באמת קורה. אהובה, יחידה, אני בדרך החוצה, עןד מעט. עוד קצת ונהיה ביחד. שומעת אני מחפש דירה, אני עוזב את הבית, מחפש לידך, נהיה שכנים. אחרי שנים....
בשנתיים מאז שהתגרשתי גם הדיבור לאט לאט השתנה. בהתחלה רק את, ועוד מעט.... אחר כך אני חצוי. פתאום אני כבר לא היחידה, אני חצי. ובסוף "טוב לי". ואני אמרתי "שמתי לב". והיה ברור שטוב לי זה אומר שטוב להם. וגם אחרי הטוב לי הוא לא נפסיק להתקשר, אתן יודעות למה? אני כבר יודעת למה. זה לא הסקס, כי כבר לא הסכמתי להיפגש איתו בחודשים האחרונים.... מה שהוא לא רצה לוותר עליו זה דנית המעריצה. ההערצה. הערכה, ץמיכה, כל מה שהוא קיבל במסגרת הקשר שלנו והתמכר. אז אני סיימתי להיות עמוד תומך ומרגישה מצוין.

הגיע הזמן לפתוח דלת חדשה לעולם והתחיל הכל מחדש.