היכרתי פעם אישה מאוד חכמה. שוחחנו ארוכות, בפתיחות. בשלב מסויים היא אמרה לי:

“את יודעת, אנחנו (הם זוג שנשוי כבר מעל 30 שנים) עברנו המון שינויים בחיינו כזוג. אם אני מסתכלת עכשיו אחורה, אפשר להגיד שאולי 8 פעמים התחתנו מחדש! כלומר 8 פעמים חידשנו את ההבנות בינינו ושינינו את כללי המשחק!”

שימחה אותי המחשבה שאפשר להתייחס לכך לא דווקא כאל משבר שחייב להכאיב ארוכות אלא להבין שאנחנו עוברים שינויים – כל אחד מאיתנו – ולמה שגם האופי של הזוגיות שלנו לא יעבור שינוי בהתאם?!

זוגיות מבוגרתרבות מדובר על תסמונת ה”קן המתרוקן”: זוגות שלא הצליחו ליצור מערכת יחסים זוגית מהנה, עיקר התקשורת שלהם והעניין המשותף היה סביב הילדים – במקרים רבים על חשבון הקשר הזוגי, ועם עזיבת הילדים הם חווים ריחוק וריקנות.

התופעה בולטת ומפריעה יותר על רקע היום-יום, שנעשה פנוי יותר ממשימות בוערות.

בטיפול הזוגי לזוגות בגילאים מבוגרים עולות אל פני השטח בעיות אופייניות:

  • פער בתשוקה המינית
  • איבוד תשוקה כלפי בן הזוג
  • מחשבות על גיוון והתנסויות מיניות ורגשיות בטרם ההזדקנות
  • שתיקות ארוכות, שעמום
  • הרגלים אישיים וגופניים מעצבנים שקשה להשלים איתם
  • דאגות וחרדות ממחלות ואבדן אנרגיות וכישורים שכליים

יש נושאים שלא ממש מדברים עליהם ולא מבררים מהם הרצונות והצרכים של כל אחד מבני הזוג ועד כמה זה אפשרי לממש אותם בתוך הזוגיות.
בשלב הזה – אם לא עושים משהו דראסטי – התוצאה היא ש”מה שהיה הוא שיהיה”.

שינויים לא יקרו מעצמם. זה זמן טוב “לנער את האבק” ולא להשלים שכך ייראו העשורים הקרובים.אם לא מטפלים בבעיות כרוניות – ברגע מסויים אחד מבני הזוג ירים ידיים וירצה לקום ולצאת מן המסגרת. כמו כן, לאור העובדה שאחוז כל כך גבוה בגילאים האלו בוגדים – חשוב לא להתעלם מן הבעיות אלא לאזור אומץ ולהכיר בהן ולהגיע לייעוץ זוגי.

לפעמים זה מפתיע ומעודד כמה קל לעשות שינויים ברגע שדברים נאמרים ומתחילים להבין ולהכיר בצרכים החבויים ולטפל בדרך אחרת בתלונות הקבועות..