התפרצויות זעם ודיבור אלים
הי דורית, אני ובן זוגי כבר 3 שנים ביחד, שנינו בשנות ה-30. מדברים על חתונה. בן זוגי הוא איש מקסים וטוב אבל לפעמים, כאשר הוא בלחץ או כשיש מצב שמאיים לו על האגו שלו, הוא מתבטא בצורה אלימה מילולית ומבחינתי זה דבר שלא יעלה על הדעת!. לדוגמא: הוא החנה את האוטו על המדרכה לזמן קצר ובזמן זה כנראה זה לא מצא חן בעיני אחד השכנים ושפכו לו פסולת על האוטו.
הוא התעצבן מאוד התחיל לקלל וכשאמרתי לו להירגע או אמר לי"אם לא תשתקי אני ארביץ גם לך". אני יודעת שזה נאמר מתוך הלחץ ומתוך היותו עצבני והוא לעולם לעולם לא יפגע בי חלילה אבל עדיין אני לא מצליחה לקבל התנהגות כזו… מה לעשות??? אני באמת אוהבת אותו אבל האם כדאי לי בכלל להתחתן עם אדם כזה? תודה!!
תשובה
התפרצויות זעם – השתלטות המוח הזוחלי הפרימיטיבי
חופית היקרה, לא אוכל להחליט בשבילך… יש אנשים שהינם חמומי מזג יותר מאחרים, ומתקשים להשתלט על עצמם ברגעים מסויימים. באותו רגע מה שמשתלט עליהם הוא המוח ה"זוחלי" הפרימיטיבי, שיש בו בעיקר שני אינסטינקטים חזקים – בריחה או תקיפה, והוא נכנס לפעולה כאשר המוח מזהה סכנה למשהו חשוב. זה יכול להיות סכנה לחיים אך גם לאגו… חשוב להבין שהמוח הזוחלי הרבה יותר חזק ומשתלט על כל שאר חלקי המוח, ואין טעם להתווכח איתו או לנסות להרגיע אותו…הוא יודע רק לעשות את מה שהוא יודע – לתקוף או לברוח… יש אנשים שנכנסים למצב הזה ונשלפים ממנו במהירות, ויודעים גם להתנצל על כך היטב, וזה מאוד עוזר. עצם ההכרה שלהם בכך שהם איבדו שליטה, מעידה על כך ששיקול הדעת חזר אליהם וכי עכשו מוחם בשליטה של הקורטקס (קליפת המוח, החלק המפותח ביותר והמתוחכם ביותר במוח האנושי)
כפי שאמור להיות. ברגעים כאלה של איבוד שליטה – אני חושבת שלא יהיה נכון להתווכח איתם או לנסות להרגיע אותם, אלא להניח להם ולקוות שיירגעו בכוחות עצמם כמה שיותר מהר.
אז עלייך לשאול את עצמך האם הוא מודע לתכונה הזאת? מכיר בה? מכחיש אותה?
שאלה אחרת – האם יש לו מודל בתוך המשפחה בה הוא גדל שמגיב בצורה דומה? זה יכול בהחלט להסביר איך הוא אימץ את סגנון התגובה הזה מלכתחילה. אם אינו מודע ואינו מכיר ונוטה להקטין את הבעייה – זה יותר מדאיג אותי. ועוד יותר אם ימשיך להכחיש זאת בעתיד. אם אין לו מודל הורי דומה – גם אז אני יותר מודאגת, כי זה מעיד על העוצמה של הדחף האגרסיבי ועל חוסר השליטה העצמית.
בהזדמנות שוחחי איתו על כך ועודדי אותו להבין מדעית את התופעה שקורית לו על מנת שאולי הוא עצמו ירצה לטפל בכך. אם את תהיי זו שתתפסי על כך פיקוד – זה רק יחמיר את המצב ואת המתח על רקע נושא זה ביניכם. אם תראי שהוא מכיר בכך ולא מכחיש זאת (לא בעיצומו של רגע כזה אלא הרבה אחר כך, כאשר הוא רגוע) זה צעד ראשון לקראת טיפול במצב. מעבר להרגעה עצמית מהירה, יש טיפולים פסיכולוגיים שנועדו להקטין התפרצויות זעם והם בתחום של הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (cbt). מאחלת לך הצלחה!!!