בגידה ותופעות של פוסט טראומה

קשיים אחרי בגידה…

היי דורית, אני בת 25, לפני כשנה כתבתי לך על זה שחבר שלי בגד בי ( התנשק עם מישהי שהיה שיכור), לא היה שום דבר לקוי בקשר, כנראה שעשה את זה סתם כי היה לו קשה לקבל את זה שהוא כבר לא לבד בחיים. החלטתי להשאר איתו ואת חיזקת אותי בעניין. עברה כמעט שנה מאז הבגידה.

הבחור השתנה לטובה, הפך בדיוק לגבר שאני רוצה, טוב לי והאהבה מתחזקת. הבעיה היא שלמרות שאני מנסה לעשות על עצמי עבודה פסיכולוגית שהכל זה היה לטובה, הראש שלי לא מפסיק לעבוד, שאנחנו הולכים ביחד ואני רואה בחורות, אני מדיימנת אותו עם כל אחת מהן וזה עושה לי רע.

אני חייבת לציין שאם נשאיר את כל המחשבות והדמיונות בצד אז הקשר שלנו ממש טוב. לאחר הבגידה אני יותר בטוחה שהוא אוהב אותי, יותר סומכת עליו ויותר בטוחה בקשר. אני מאוד מפחדת להרוס את כל מה שהצלחנו לבנות.חשבתי ללכת לפסיכולגית אבל אין לי יכולת מבחינה כלכלית. מה את חושבת שאני יכולה לעשות?

 קוראים לכך "פוסט טראומה", והנה ההסבר:

אצייד אותך בהסבר מדעי למה שקורה לך, אולי ההבנה של איך המוח שלך פועל תעזור לך:

כאשר קורה לנו משהו מסעיר/מפחיד/מסוכן, המוח מוצף תשדורות רגשיות של סכנה ונכנס ל"מוד" של הישרדות ושמירה עצמית. המוח זוכר היטב מה גרם לסכנה ונעשה מאוד זהיר ועירני בכל פעם שמופיע סימן דומה לאירוע הראשוני.

במקרה שלך הופיעה בחורה שגרמה לחבר שלך "לאבד את הראש" לרגע. המוח שלך "החליט" בשבילך שבחורות אחרות זה מסוכן, כי הוא שומר עליך שתיזהרי במיוחד בדיוק מאותם מצבים בהם הופיעה סכנה בעבר.

יש הקוראים לכך "טראומה" ולתגובות המוגזמות שמופיעות לאחר מכן – "פוסט טראומה". כמו חיילים שחוזרים בשוק משדה הקרב, ושנים לאחר מכן הם נחרדים כאשר הם שומעים רעש חזק של אופנוע, למשל, כי זה מזכיר להם פיצוץ מסוכן בקרב. המוח שלהם מזהיר אותם כי זה מה שהוא יודע לעשות.

אצלך נוצרו מעגלים עצביים חזקים בין הסימן לבין התגובה המוחית בגלל עוצמת התגובה הרגשית שהתעוררה בך בפעם הראשונה שזה קרה.

לדעתי, אם את מבינה את ההסבר הזה, בכל פעם שהתגובה הזאת תקרה לך בהמשך, את יכולה להגיד לעצמך –

"עכשו המוח הרגיש שלי מנסה לשמור עלי, אבל אין בכך באמת צורך כי אני יכולה לסמוך על החבר שלי"

יש סיכוי שאם בכל פעם שזה קורה פשוט תהיי מודעת לכך שזוהי פעילות מוחית עוצמתית שמעידה על כך שאת בן אדם נורמלי (שהמוח שלו מבצע את המוטל עליו ולומד לשמור עליו) – אני חושבת שעצם המודעות לכך תפחית בהדרגה את האפקט שקיים עכשו וזה ייעלם עם הזמן. זה יכול להפוך עם הזמן למשהו שאפשר לצחוק עליו ולספר עליו סיפורים…